Eirouvine
Daf 62a
משנה: אִילָן שֶׁהוּא מֵיסֵב עַל הָאָרֶץ אִם אֵין נוֹפוֹ גָּבוֹהַּ מִן הָאָרֶץ שְׁלשָׁה טְפָחִים מְטַלְטְלִין תַּחְתָּיו שָׁרָשָׁיו גְּבוֹהִין מִן הָאָרֶץ שְׁלֹשָׁה טְפָחִים לֹא יֵשֵׁב עֲלֵיהֶן. הַדֶּלֶת שֶׁבַּמּוּקְצֶה וְהַחֲדָקִים שֶׁבַּפִּירְצָה וּמַחֲצֶלֶת אֵין נוֹעֲלִין בָּהֶן אֶלָּא אִם כֵּן הָיוּ גְּבוֹהִין מִן הָאָרֶץ:
Traduction
Lorsque le branchage d’un arbre couvre la terre tout à l’entoure, on peut tout déplacer dans cet espace couvert, s’il n’y a pas d’intervalle de 3 palmes entre le branchage et la terre; si les racines s’élèvent de 3 palmes au-dessus de la terre, on ne devra pas s’y asseoir (234)Il est interdit de s'asseoir sur les arbres, de crainte de bris.. On ne devra pas fermer la porte battante (235)Non liée au mur par des gonds. de l’arrière-cour, ni la haie de ronces appliquée contre une brèche, si le treillis de joncs (236)Ces fermetures s'opèrent par simple application, sans lien., à moins que ces objets soient très élevés de la terre.
Pnei Moshe non traduit
מתני' אילן שהיא מיסב ובנוסחת הבבלי מיסך שהוא סוכך ונופו ניטה מכל צדדיו על הארץ:
מטלטלין תחתיו. בשבת דכיון שאין נופיו גבוהין מן הארץ ג''ט ה''ל כלבוד והרי יש כאן מחיצה י' שאין הענפים נמוכין אלא בראשן והולכין ומגביהין לצד חיבורן בהאילן וצריך שיהא ממלא את האויר בין הענפים להארץ בתבן וקש וכיוצא בהן וקושרן בארץ עד שיעמוד ברוח מצויה ולא יתנדנד שכל מחיצה שאינה יכולה לעמוד ברוח מצויה אינה מחיצה ודוקא עד בית סאתים הוא שמותר לטלטל שהרי לא הוקף לדירה היא וכל מחיצה שתשמישה לאויר לשמור אויר השדות והכרמים ולא לשם דירה אין מטלטלין בה אלא בית סאתים ואם היה יתר מבית סאתים אין מטלטלין בה אלא בד' אמות:
שרשיו גבוהין מן הארץ ג' טפחים לא ישב עליהן. לפי שאסור להשתמש באילן גזירה שמא יתלוש זמורה ואם אינן גבוהות שלשה הרי הן כקרקע ומותר לישב עליהן:
הדלת שבמוקצה. רחבה שאחורי הבתים נקראת מקום מוקצה שאין שם רוב תשמיש והדלת שלה זקופה היא כנגד הפתח וכשהוא פותח נוטל את הדלת ומטילה על הארץ לפי שאין לה ציר כשאר דלתות וכן החדקים והן קוצים שסותמין בהן הפירצה וכן המחצלת של קנים שסותמין בה וכל אלו קשורין ותלויין בכותל אלא כשפותחין מסלקין אותן ומטילן על הארץ לפיכך אין נועלין בהן דמחזי כבנין אלא אם כן היו גבוהין מן הארץ ואם הן קשורין ותלויין בכותל אפי' אינן גבוהין מן הארץ אלא נגררין על הארץ נועלין בהן:
משנה: בּוֹר בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְחֻלְייָתוֹ גָבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים חַלּוֹן שֶׁעַל גַּבָּיו מְמַלִּין מִמֶּנּוּ בַשַּׁבָּת. אַשְׁפּוֹת בִרְשׁוּת הָרַבִּים 62a גָּבוֹהַּ עֲשָׂרָה טְפָחִים חַלּוֹן שֶׁעַל גַּבָּהּ שׁוֹפְכִין לְתוֹכָהּ מַיִם בַּשַּׁבָּת:
Traduction
S’il y a sur la voie publique une citerne dont le rebord a une hauteur de 10 palmes, on peut y puiser, le samedi, d’une fenêtre qui la domine. De même, s’il y a dans la rue un tas de fumier, haut de 10 palmes, on peut y verser de l’eau le samedi par la fenêtre qui est située au-dessus de ce tas.
Pnei Moshe non traduit
מתני' בור בר''ה. וסמוך הוא לרה''י. וחולייתו גבוה עשרה טפחים. כלומר הבור עם גובה החוליא שהיא השפה סביביו הן עשרה טפחים וקמ''ל דבור וחולייתו מצטרפין לעשרה ודוקא כשהוא סמוך לכותל רה''י בתוך ד' טפחים שאין אדם יכול לעבור שם אז ממלאין הימנו בשבת דרך החלון שעל גביו ואפילו אינו אלא עשרה טפחים עם החוליא אבל אם היה הבור מופלג מן הכותל ארבעה טפחים אין ממלאין הימנו אלא אם כן חולייתו גבוה עשרה שנמצא כשהוא ממלא ממנו דרך למעלה מחלייתו הוא ממלא שהוא למעלה מעשרה והוי מקום פטור:
אשפה בר''ה גבוה עשרה טפחים שופכין לתוכה מים בשבת. דרך חלון שעל גבה דנמי שופך דרך מקום פטור הוא ולא חיישינן שמא תנטל ותפחות האשפה מגבוה עשרה ואתי למשדי בה נמי כמעיקרא ודוקא באשפה של רבים שאינה עשוייה להתפנו' אבל באשפה של יחיד אין שופכין עליה דחיישינן שמא תתפנה וכששופך עליה הרי שופך הוא לר''ה:
הלכה: וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהוּ בוֹ יוֹתֵר מִבֵּית סְאָתַיִם. וְלֹא יְהוּ מְחִיצוֹת גְּבוֹהוֹת עֲשָׂרָה. וְלֹא יְהוּ פִּרְצוֹת יוֹתֵר מֵעֶשֶׂר. וְלֹא יְהֵא עוֹמֵד כְּנֶגֶד עוֹמֵד וּפָרוּץ כְּנֶגֶד פָּרוּץ.
Traduction
Il faut que l’espace occupé par le branchage de l’arbre en question (§ 8) n’ait pas une contenance de plus de 2 saas, que les murs aient moins de 10 p. de hauteur, que les brèches n’aient pas plus de 10 p. de large, ni que la partie restée debout se trouve en face de l’autre semblable, ou la brèche vis-à-vis de la brèche (237)Ci-dessus, 4, 2..
Pnei Moshe non traduit
ובלבד שלא יהא בו. אבור דמתני' קאי ובלבד שלא יהא בבור יותר מבית סאתי' שאז אסור למלאות ממנו אם אינו מוקף מחיצות ואליבא דר' יהודה בריש פ' עושין פסין דס''ל דמ''מ לא התירו אלא עד בית סאתים והבור עולה ממדת סאתים כדאמר שם בסוף הלכה א':
ולא יהיו מחיצות גבוהות עשרה וכו'. או או קאמר כלומר א''נ אפי' הוא מוקף מחיצות ולא יהיו גבוהות עשרה אינן מחיצות א''נ כשיש בהן פירצות צריך שלא יהיו פירצות יותר מעשר וכן אם היה עומד ופרוץ לא יהא בו (אלא) עומד כנגד עומד ופרוץ כנגד פרוץ דזה אסור ולשיטתיה אזיל כדאמר בפ''ק גבי שיירא שחנתה בבקעה דביותר מבית סאתים אפי' אין כאן פירצה יותר מי' עומד כנגד הפרוץ בעי' ולא יהא עומד כנגד עומד ופרוץ כנגד פרוץ ודוגמתו אמר לעיל בפ''ד בהלכה ב' גבי נמל דר''ג כדפרישית שם:
הלכה: פיס'. אֵין אַתְּ רוֹאֶה עָמוֹק כְּגָבוֹהַּ. שֶׁאֵין בְּפִיו רוֹחַב אַרְבָּעָה. עַד כְּדוֹן בְּסָתוּם. הָיָה מוּפְלַג. רַב וּשְׁמוּאֵל. חַד אָמַר. נוֹתֵן נֶסֶר. וְחַד אָמַר. נוֹעֵץ קָנֶה. וְלָא יָֽדְעִינָן מָאן מַר דָּא וּמָאן מַר דָּא. מִן מַה דְתַנֵּי שְׁמוּאֵל. לְמַעֲלָה מֵעֲשָׂרָה שְׁבוּת הוּא דֵּין אָמַר. נוֹתֵן נֶסֶר.
Traduction
Est-ce que l’on ne considère pas une séparation s’étendant en profondeur, à l’égal de celle qui s’élève en hauteur, et à quoi bon s’occuper du rebord, puisque sans lui la citerne est un domaine privé, distinct de la voie publique? Il s’agit du cas où l’ouverture est d’une largeur inférieure à 4 p., de sorte que la citerne serait considérée comme publique sans l’adjonction du rebord. La Mishna permet de puiser en ce jour, si l’ouverture ou fenêtre est voisine; mais s’il y a un écart, comment opère-t-on? Rav et Samuel indiquent des procédés divers en ce cas: l’un dit de poser une planche de jonction entre la citerne et la fenêtre; l’autre dit qu’il suffit d’enfoncer un pieu dans l’intervalle à titre de distinction (pour que le transport ait lieu au-dessus de 10 p., où il n’y a plus d’interdit). On ne savait pas par qui chacune de ces 2 opinions a été émise; mais de ce que plus haut (6, 7) Samuel a dit qu’au-dessus de 10 p. la prescription rabbinique interdit le transport, on en conclut que lui a émis l’avis d’opérer une jonction formelle par une planche. Si au-dessus de la citerne, à distance, il y a 2 fenêtres de 2 maisons différentes, que fait-on pour puiser l’eau de là? Il y a 2 avis à ce sujet: l’un prescrit l’érection d’une clôture de jonction haute de 10 p.; l’autre se contente d’une planche ayant 4 p. de large.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אין את רואה עמוק כגבוה. בתמיה דמ''ש עמוק י' עשרה מגבוה עשרה ול''ל חוליתו גבוה עשרה הרי הבור לעולם עמוק עשרה הוא והוי רשות היחיד וממלא מרה''י לרה''י. ומשני דמיירי שאין בפיו של הבור רוחב ארבעה ולא הוי רה''י וכר''ה היא והלכך בעי' שיהא חולייתו גבוה עשרה שנמצא ממלא הוא דרך מקום פטור:
עד כדון בסתום. שאין מן הבור להכותל ד' טפחים וכסתום דמי לפי שאין אדם יכול לעבור שם ואין ר''ה מפסקת בינו ובין הכותל:
היה מופלג. הבור מהכותל ד' טפחים מאי ופליגי רב ושמואל:
נותן נסר. מן החלון שבכותל להבור ונמצא שאין כאן אויר מפסיק וממלא דרך צד הנסר. ואידך אמר נעץ קנה בארץ בין הכותל ובין הבור בכדי שלא יוכל אדם לעבור שם ואין כאן ר''ה מפסקת:
ולא ידעינן. מי משניהן אמר כך ומי אמר כך אלא מן מה דתני שמואל לעיל בשבת פ' הזורק בהלכה א' והובא לעיל בפ' הדר בהלכה ז' דפליגי רב ושמואל בזורק מרה''י לרה''י דרך למעלה מי' באויר ר''ה. ולשמואל אסור משום שבות א''כ דין הוא דאמר נותן נסר ולא סגי בנועץ קנה בארץ דמ''מ ממלא הוא מרה''י לרה''י דרך למעלה מעשרה באויר ר''ה ואסור משום שבות ולרב דס''ל התם מותר לכתחילה הכא בנועץ קנה סגי ומיהת קנה בעי שמכיון שהוא מופלג מן הכותל נראה כר''ה מפסק' ביניהן:
פיס'. רִבִּי אָחָא בְשֵׁם רַב. אָסוּר לִתְלוֹשׁ שָׁרְשֵׁי זְמוֹרָה בַשַּׁבָּת. הִיא שָׁרְשֵׁי אִילָן הִיא שָׁרְשֵׁי כְרוּב. בִּגְבוֹהִין שְׁלֹשָׁה. אֲבָל אִם אֵין גְּבוֹהִין שְׁלֹשָׁה כְּאָרֶץ הֵם.
Traduction
R. Aha dit au nom de Rav: il est interdit le samedi d’arracher les racines des ceps de vigne. Ce qui est dit de la racine des arbres et de la question de s’y asseoir s’applique aussi bien à celles des arbres qu’à celles des choux; la défense a lieu si elles s’élèvent de 3 p. au-dessus du sol, mais à une hauteur inférieure, ce n’est pas défendu.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אסור לתלוש. ולקמן בפ' משילין בהלכה ב' גריס בשם רב אסור לדוש בשרשי זמורה בשבת והיא גי' הנכונה והיא שרשו אילן והיא שרשי קלחי כרוב הכל דין אחד להן ובגבוהין שלשה דמשתמש באילן הוא אבל אם אינן גבוהין שלשה כארץ הן ודשין עליהן:
הָיוּ שְׁנַיִם. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. עֲשָׂרָה. וְחוֹרָן אָמַר. אַרְבָּעָה. מְתִיב מָאן דָּמַר עֲשָׂרָה לְמָאן דָּמַר אַרְבָּעָה. לֹא נִמְצְאוּ שְׁתֵּי רְשׁוּיוֹת מִשְׁתַּמְּשׁוֹת בִּרְשׁוּת אַחַת. אָמַר לֵיהּ. רְשׁוּת הָרַבִּים מְבַטֶּלֶת.
Traduction
–Mais, objecta le premier de ces interlocuteurs au second, est-ce qu’en procédant ainsi, les possesseurs de 2 domaines (propriétaires de 2 maisons) n’usent pas d’une seule propriété par la jonction entre leur fenêtre et la citerne? -Non, répondit-il, la voie publique sise au-dessous se trouvera annulée, de sorte que chaque occupant est censé puiser dans son bien.
Pnei Moshe non traduit
היו שנים. שדרין שני בני אדם אחד בבית ואחד בעליה או שני בתים זה בצד זה ולכל אחד חלון פתוח ע''ג הבור פליגי בה תרין אמוראין:
חד אמר עשרה. כלומר שצריך שיהא ביניהן עשרה טפחים ומעשרה ולמעלה כדי שלא יהו אוסרין זה על זה ואידך אמר ארבעה טפחים ביניהן סגי:
מתיב מ''ד עשרה למ''ד ארבעה. לדידך שאפי' שניהן בתוך עשרה מותר ואמאי וכי לא נמצאו שתי רשויות משתמשו' ברשות אחת כשממלאין מן הבור דבשלמא אם הן רחוקין זה מזה עשרה ומעשרה למעלה כל א' וא' ממלא בפ''ע דחלוקין הן ואין אוסרין זה על זה אלא לדידך הרי הן בשני בתים וממלאין שניהן מן הבור בתוך עשרה זה מזה והרי כאן שתי רשויות שבתוך עשרה משתמשין ברשות אחת ואוסרין זה על זה עד שיערבו ביניהן והעירוב עושה אותן כאחד:
א''ל ר''ה מבטלת. כלומר שאני הכא שלשניהן פתוח הוא לר''ה ואע''פ שהן בתוך י' זה מזה הרה''ר מבטלת שלא יהיו נחשבין כשתי רשויות בתוך עשרה לאסור זה על זה ולא דמי לההיא דשתי גזוזטראות זה למעלה מזה האמורה לעיל בפ''ח בהל' ח' דהתם אוסרין זה על זה כששניהן בתוך עשרה כדפרישית שם לפי שאין שם ר''ה שתהא מבטלת אותן מלהיותן נחשבין כאחת ושלא לאסור זע''ז שהרי שתיהן למעלה מן המים הן:
Eirouvine
Daf 62b
משנה: לֹא יַעֲמוֹד אָדָם בִּרְשׁוּת הַיָחִיד וְיִפְתַּח בִּרְשׁוּת הָרַבִּים בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְיִפְתַּח בִּרְשׁוּת הַיָחִיד אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לוֹ מְחִיצָה גְבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים דִּבְרֵי רִבִּי מֵאִיר. אָֽמְרוּ לוֹ מַעֲשֶׂה בְשׁוּק שֶׁל פַּטָּמִין שֶׁהָיָה בִירוּשָׁלִַם שֶׁהָיוּ נוֹעֲלִין וּמַנִּיחִין אֶת הַמַּפְתֵּחַ בְּחַלּוֹן שֶׁעַל הַפֶּתַח. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר שׁוּק שֶׁל צַמָּרִין הָיָה:
Traduction
On ne devra pas, en étant placé dans une propriété privée, prendre un clef qui se trouve sur la voie publique; ni, en étant sur celle-ci, ouvrir un bien privé, à moins qu’il y ait un mur de séparation de 10 palmes (à l’abri duquel on ouvre et ferme). Tel est l’avis de R. Meir. -Mais, lui objectèrent les autres sages, il arrivait bien au marché des engraisseurs de Jérusalem (place intermédiaire fermée la nuit), de le fermer et de suspendre la clef à la fenêtre au-dessus de la porte; ou bien, selon R. Yossé, c’était au marché du canton (on peut donc ouvrir de là).
Pnei Moshe non traduit
מתני' לא יעמוד אדם ברה''י. ויטול המפתח המונח בר''ה ויפתח בר''ה להחנות או בר''ה שיעמוד בר''ה למטה מעשרה ומושיט ידו למעלה מי' ויפתח ברה''י דחיישינן שמא יבוא אצלו המפתח:
אא''כ עשו לו מחיצה גבוה עשרה. אסיפא בעומד בר''ה קאי ויעמוד בתוך המחיצה:
אמרו לו מעשה בשוק של פטמין. טבחים שמפטמין הבהמות לשחטן שהיה בירושלים ואע''ג דאיכא למ''ד שירושלים כרמלית היא לפי שדלתותיה נעולות בלילה ומה זו ראיה אלא משום דשמעינהו רבנן לר''מ דאסור לעמוד נמי בכרמלית ולפתוח ברה''י ועלה הביאו ראיה משוק של פטמין בירושלים ור' יוסי אומר שוק של מוכרי צמר היה. ומיהו אין הלכה כר''מ אפילו בר''ה:
מַתְנִיתָא 62b בְּשֶׁאֵין לַהֶן צִירִין. אֲבָל יֵשׁ לָהֵן צִירִין הָדָא הִיא דְתַנֵּי. דֶּלֶת גּוֹדֶרֶת מַחֲצֶלֶת גּוֹדֶרֶת קַנְקֶילוֹן גּוֹדֶר. פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בַּשַּׁבָּת וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בְּיוֹם טוֹב. מַחֲצֶלֶת הַקְּשׁוּרָה וּתְלוּיָה בַשַּׁבָּת פּוֹתֵחַ וְנוֹעֵל בַּשַּׁבָּת וְאֵין צוֹרֶךְ לוֹמַר בְּיוֹם טוֹב.
Traduction
Enfin, ce que la Mishna dit de la grande porte battante est vrai si elle n’a pas de gonds; mais si elle en est pourvue, on peut la fermer. C’est ainsi qu’il a été enseigné (238)''Au (Shabat 5, 1) (ci-dessus, p. 59) ; le texte est à restituer comme ici, cf. Tossefta à notre, ch. 8.'': il est permis le samedi, et à plus forte raison aux jours de fête, d’ouvrir ou de fermer une porte qui traîne (sans s’inquiéter des suites), ou une tenture glissant à terre, ou un treillage, cigcli'', dans le même cas; et l’on ajoute que si une tenture est attachée et suspendue au-dessus du sol (sans gond), il est permis d’ouvrir ou de fermer le samedi, et à plus forte raison aux jours de fête.
Pnei Moshe non traduit
מתניתא. דקתני הדלת שבמוקצה וכו' אין נועלין בהן בשאין להן צירין כלל אלא כדפרישי' במתני' אבל ביש להן צירין אם תלויין בציר שלהן אף על פי שהן נגררין על הארץ:
הדא היא דתני. בתוספתא פ''ח והובאה לעיל בפ''ה דשבת בהל' א' דלת גוררת ומחצלת גוררת וקנקולין הוא כלי מנוקב עשויה לעשן הבגדים שעליו ומשימין תחתיו אש וגפרית ולפעמים תולין אותו על הפתח ונגרר על הארץ מותר לפתוח ולנעול בהן בשבת ואצ''ל בי''ט וכן מחצלת הקשורה והתלויה אפילו אינה גבוה מן הארץ פותח וכו':
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source